"הקיבוץ החדש", אך כל זאת תוך שמירה קפדנית על היסוד השיתופישחיוני . בעוד הצד העסקי מתנהל לפי כל כללי ה"תחרות החופשית", מזכיר המבנה החברתי דווקא את שלב ה"עדה" בהתפתחות ההיסטורית של הקבוצה והקיבוץ וזאת, ללא כל צורך ב"הפרדת המשק מהקהילה" . אדרבה, במציאות של המשבר הכלכלי שפקד את גרמניה אחרי איחודה, בלטה ק"נ כדגם כלכלי משגשג למרות המשבר הכלכלי סביבה . במערכת הכלכלית המצליחה הזאת, שאין בה כל אבטלה סמויה והיא מתנהלת לפי כל כללי השוק, קיים בכל זאת שוני בסיסי : הרווחים אינם השיקול היחיד בניהול " העסק, ואין משתמשים ברווחים לשם עלייה ברמת החיים של החבר הבודד . ההיפר הוא הנכון : הסירוב להצטרף לחברת השפע הבזבזנית, הגורמת לזיהום הסביבה, המכלה את חומרי הגלם והגורמת להתרוששות המעמיקה של העולם השלישי, הוא יסודמסד אידיאולוגי וערך מכונן ! חבר קיבוץ ממוצע השומע את סיפור ההצלחה הזה ישאל ודאי בספקנות : "כמה אנשים הם, ומה השפעתם על הממסד ? " השואל האלמוני יגיב כנראה בביטול בשומעו שמדובר בגוף שמטרתו להגיע "רק" עד 00 ו חברים, כי אין הוא מודע עדיין לכך, שבמציאות של מפנה המאה אין עוד צורך בקיבוץ אוטרקי גדול, ...
אל הספר