"פאני וגבריאל – בלעדיהם לא הייתי קיימת" : למקומה של המספרת היודעת כול 231 156 והיא משיבה כיצד לקרוא לסיפור שתספר, "האם לקרוא לזה סיפור אהבה ? " 157 המספרת מציגה את עמדת בעצמה לשאלה : "תלוי באיזו עין מתבוננים" . הדמות הנשית ואת עמדת הדמות הגברית ומציינת שהקשר שלה לדמויות הוא משפחתי : "האשה והגבר בסיפור הזה הם הסבתא והסבא שלי – פאני 158 המספרת מכוונת את הקורא בקווים בולטים של הדמויות וגבריאל" . הראשיות, על סיפור האהבה מצד האישה היא מציינת ש"גבל בטירוף" ומצידו 159 של הגבר "היפוך גמור . ממילוי חובה ועד הפרת נדרים, נטישה והתנכרות" . סמל ערה לדרמטיות המאפיינת את סיפורה ונוגעת בכך בהסבירה לקורא את דרכי התמודדותה האומנותית עם סיטואציות כאלה מן הממשות . כך, הערתה על רגע הגילוי שבו מני, חברו של גבריאל בניו יורק, מזהה את תמונת בנו של גבריאל, יצחק, הנשקפת מהכתבה שכותרתה "מגשים החלום הציוני" 160 בעיתון היוצא ביידיש בניו יורק . רגע הגילוי הזה הוא כפול ומכופל : הוא גילוי עבור הנמען הקורא והוא גילוי עבור המספרת-הנכדה-המחברת-הסופרת שמגוללת סיפור משפחתי המאופיין 161 גם בסיטואציה הזו המספרת מעירה על הרגע...
אל הספר