בעמאן, וחושף שוב את הפרספקטיבה ההיסטורית, בה מבקשת ירדן לשבץ את תביעתה לייצוג הפלסטינים ולשיבה לגדה . הניסיון של המלך לבסס את הלגיטימציה של המשטר ההאשמי כשותף לשאיפות הערבים ולמאבק למימושן, מעניין לא פחות מן המרכיב האופראטיבי : רק מי שיודע כי הספקות מרובים, טורח כה הרבה בניסיון להוכיח כי אין להם ימוד . לא ניתן להבין את מאבקה של ירדן באש"פ ואת המכשולים העומדים בפני הסדר בין ישראל לבין ירדן, בלא הערכה נכונה של עמדתהמוצא הדפנסיבית של ירדן במערכת הבינערבית, שבאה לידי ביטוי במרכיב זה של הנאום . המלך פתח את דבריו לפני הוועידה בתיאור מפורט של גירסתו לאירועים שהיו באיזור בסוף מלחה"ע הראשונה ובראשית שנות העשרים . הוא הצביע על השור שים ההיסטוריים לאחדות ירדן ופלסטין, והדגיש כי עבדאללה הציל את עברהירדן "מפני מגמות הייהוד'' ) סעיפי הביתהלאומי ( . עברהירדן, אמנם, זכתה בעצמאותה בנפרד, "אולם האחדות ההיסטורית ואחדות המאבק וכן אחדות המשפחות והחיים המשותפים נשארו הגורם החזק ביותר לגבי איחוד שתי הגדות למיקשה אחת" . ב 1948 הצליחה ירדן להציל את הגדה ואת ירושלים מן הכיבוש הציוני, ו"כתוצאה מכך באו לעמא...
אל הספר