236 אורי אבירם מכפל התפקידים שלה בתחום שירותי בריאות הנפש - הרגולטור ( הממשל ) היה בו בזמן הבעלים, המממן ומתקצב, האחראי למתן השירותים, מעריכם ומבקרם . השאלה שמעסיקה אותנו כאן היא מדוע ההחלטה על הרפורמה נפלה ויושמה בעיתוי המסוים, לאור העובדה כי הניסיונות הקודמים של המדינה להביא לשינוי מהותי בארגון, במבנה ובהליכי מתן שירותי בריאות נפש, הנמשכים כבר מראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת, לא צלחו . מדוע הניסיון הנוכחי עלה יפה בעוד כל הניסיונות הקודמים כשלו ? מאז ראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת נעשו חמישה ניסיונות עיקריים לרפורמה בשירותי בריאות הנפש בישראל . המודלים לרפורמות היו שונים ושיקפו את הידע והניסיון שהיה קיים בשעתו ואת מערך הכוחות של בעלי העניין וההזדמנויות החברתיות והפוליטיות . אולם היעד העיקרי היה ונשאר - להסיט את מוקד הטיפול למערכות קהילתיות . הניסיון הראשון לשינוי מהותי בשירותי בריאות הנפש בישראל התרחש בשנות ה- 70 של המאה הקודמת . תכנית הראורגניזציה של ד"ר לודוויג טרמר ( טרמר, 1981 ) , ראש שירותי בריאות הנפש דאז, דמתה במידה ניכרת לתכנית המרכזים הקהילתיים של הנשיא קנדי בארה"ב ( 1963 U...
אל הספר