"מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים, וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה . אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים" ( מתוך נאומו של ש"י עגנון בטקס קבלת פרס נובל ) . אליהו נשק לאדמה הקדושה, ואחר לקח חופן ממנה בידו והכניס לכיס מכנסיו . דמעות מילאו את עיניו וזלגו על לחיו, כשנשבע באין קול, בקרבו : "כאן אבנה את ביתי" . נצר לדורות רבים מדי בגולה, מהגירוש של טיטוס ועד מעט אחרי קום המדינה . לימים, הבדיקות הגנטיות יוכיחו כי אכן נמצא קשר ישיר בין משפחתו, כץ, כוהני צדק, ובין משפחת הכוהנים שגורשה מירושלים ונלקחה בידי הרומאים למה שהפך לימים לאיטליה . כשהגיע בפעם הראשונה לכאן, לארץ בנימין, הרגיש אליהו כאילו הכיר כל פיסת אדמה . "הארץ המובטחת", במקרה שלו, היא הבטחה ישירה שקיבל מאביו, שקיבלהּמסבו, שקיבל אותה מסב ‑ סבו, וכן הלאה . מאב לבן עברה המסורת, ואיתה ההבטחה : יבוא היום ונשוב לאדמתנו . זו זכות השיבה האמיתית, ההיסטורית . עוד בטרם נוצרו עמי הסביבה, משפחת כהנא היתה כאן . זה היה ביתה . מימי כיבוש הארץ, מתקופת השבטים, בואכה הקמת המלוכה, בניית בית המקדש ועבודת הכה...
אל הספר