על התזה השנייה – ההוויה האסתטית כהוויה מוסרית

182 | עיונים בחינוך : מאמרים בפילוסופיה של החינוך העמדה של שילר נוגדת אמנם ( גם ) את זו של היגל בהקשר החווייתי - אפיסטמולוגי המוזכר בטקסט ; עם זאת, מהבחינות הנסקרות כאן בשלוש הפִסקאות הקודמות, יש לַחיבור על החינוך האסתטי של האדם גם חשיבות רבה בתולדות הפילוסופיה המודרנית . הייתי אומר שאפשר לתפוש את המעבר ההגותי של שילר מהתזה הראשונה לתזה השנייה כאחת מהחוליות בתולדות הפילוסופיה המקשרות ( באורח ביקורתי, ״דיאלקטי״ ) בין ההגות של קאנט לשיטה של היגל . 107 בכל אופן, על הרקע של השקפות - יסוד אלה נעשית ההגות האסתטית של שילר אנתרופולוגיה פילוסופית, ורעיון החינוך האסתטי מבקש לכונן ״מוסר - אסתטי״ ( ״מדינה אסתטית״ בלשון המשורר ) – ציוויליזציה חופשית, השונה באופן איכותי מכל המוכר לנו עד כה מתולדות האנושות . עד כדי כך רדיקלית תפישתו החברתית - אסתטית של שילר, ועד כדי כך שונה האידיאל האנושי שהוא מעלה מכל המוכר לנו, עד שאפשר כי רק על דרך הדמיון – בחוויה אסתטית – נהיה בכלל מסוגלים לתפוש את הדברים לאשורם . 107 דרך אגב, שילר הכיר את היגל באופן אישי ב"תקופת יינה" ( כשמונה שנים לאחר פרסום החיבור הנידון ) והו...  אל הספר
מכון מופ"ת