מבוא

140 | עיונים בחינוך : מאמרים בפילוסופיה של החינוך הערכים האתיים של היצירות הללו ) . כך גם היפוכו של דבר : אנחנו משתמשים לא פעם בתואר האסתטי המובהק ״יפה״ לציון ערך מוסרי באומרנו על מעשה מסוים, למשל על מתן נדבה לקבצן פושט יד, שזה מעשה יפה, או במשפט האומר כי מי שנותן מכשול לפני עיוור עושה מעשה מכוער ( מבלי להתכוון כלל וכלל לערכים האסתטיים של אותם מעשים ) . 2 השימוש בשיר, ציור, סיפור אגדה, ריקוד, מחזה ובשאר הסוגים של יצירים אמנותיים ככלים להקניית ערכי מוסר, אמונות דתיות וכתעמולה לאידאולוגיה חברתית - מדינית, מוכר לרבים מאיתנו באופן אישי מאז הילדוּת בגן - הילדים ועוד קודם לכן . חינוך מגמתי כזה מוכר, כמובן, גם בתולדות התרבות לפחות מאז יוון הקדומה ועד לימינו . זה, פחות או יותר, מה שמועיד אפלטון לאמנויות השונות בתהליך החינוך של האזרחים - נתינים לעתיד במדינה האידיאלית לפי הפוליטיאה . צורות אידאולוגיות כאלה ( בלשון מרקסיסטית ) משמשות מאז המאה ה - 20 יותר ויותר גם בחרושת הפרסומת המסחרית החודרת באמצעות זמרירים ( ג׳ינגלים ) , סרטוני - וידאו ( וידאו - קליפים ) וכדומה, המשודרים בכלי התקשורת השונים, עד...  אל הספר
מכון מופ"ת