רצון התלמיד ופתיחותו כלפי התהליך החינוכי – מנון

32 | עיונים בחינוך : מאמרים בפילוסופיה של החינוך [ aporia ] , דהיינו בחוסר - מוצא, כדוגמת ״הדיאלוגים הראשוניים״, הנחשבים למבטאים באופן נאמן יחסית את דרך ההתפלספות של סוקרטס עצמו . יתר על כן, הניסיון העיקרי של הוראה דיאלוגית, המתואר בו, מסתיים בכישלון ; לקורא 10 גם מן הכישלון ברור שמנון לא השכיל ללמוד את שסוקרטס ביקש להקנות לו . הפדגוגי הזה – ואולי דווקא מכיוון שזה כישלון – נוכל ללמוד על טיב הדיאלוג הסוקרטי בהקשר של המורה ובהקשר של התלמיד – על יכולות הדיאלוג להנחיל דעת, על התנאים להצלחה הפדגוגית באמצעותו ולא פחות מכך על מגבלותיו . לפי הדיאלוג שכתב אפלטון, מֶנוֹן איש - תְּסַלְיָה, תלמיד וחסיד של הסופיסט גורגיאס, הגיע לאתונה והציב בפני סוקרטס את השאלה בדבר מקור הסגולה - הטובה, דהיינו מקור העיקרון של המוסר, ובעצם שאל כיצד נעשה האדם מוסרי – האם נרכשת הסגולה - הטובה בלימוד, כלומר כדעת תאורטית ; האם היא נקנית בתרגול מעשי, או שמא היא תכונה טבעית, מוּלדת, שניחנו בה בני אדם 11 לעומתו ולכאורה עוד לפני מתן תשובה לבעיה שהעלה מנון, ביקש מסוימים ? סוקרטס הפילוסוף לדון תחילה בשאלת המהות באשר לעקרון המ...  אל הספר