עיונים בנביאים ובכתובים — המקראות המתחדשים 140 ירושת - נמנעת כתוצאה מאי - , אם כי היגררות זו היא בלתי עבודה זרה היגררות אחרי הארץ . ניתן אפוא לומר , שהעיקרון הנלמד מפרקים אלו הוא , שכיוון שישראל לא נאחזו תר , ואינה בתוך היטב בארץ ישראל , אף השכינה לא נאחזה בארץ ישראל באופן הטוב ביו ואף השכינה לא זכתה לנחלה אלא למנוחה בלבד . , בית קבוע , אלא בתוך יריעות סוף פרק ט " ז ( , עוסק ברישום המעשי של - החלק השני , שהוא אף לבו של הספר ) ג ', ז עתים מכרם ועתים גאלם . — 32 ובכך , שלעתים היה ה ' עמם ולעתים עזבם , עיקרון זה מלכותא דארעא , השופטים . המקרא מדגיש , — נוסף בחלק זה של הספר נכנס גורם " וַיָּקֶם ה ' שֹׁפְטִים וַיּ וֹשִׁיעוּם " תה תלויה בהיות שופט , מנהיג י שמציאותה של השכינה הי " ) ב ', יח ( . וְכִי הֵקִים ה ' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה ' עִם הַשֹּׁפֵט " ) ב ', טז ( , מושאל . ולכן , בשני השופטים שהוקדשו אינו ביטוי " וְהָיָה ה ' עִם הַשֹּׁפֵט " הביטוי מראש למנהיגותם , ומבחינת תשומת הלב המוקדשת להם הם ללא ספק השופטים המרכזיים בספר , גדעון ושמשון , יורדת אש מן השמים בשעת ההקדשה ) ו ', כא ; י " ...
אל הספר