"עם סכין שלופה", כמאמר הביטוי אז . הוא חיפש צרות בכך שעיוות מנגינת ריקודים קדושה, אבל היה מקורי כל כך שיצא מזה בשלום . היצירתיות שלו היתה משולחת רסן . "אני תוהה אם בצעירותו הוא בכלל ידע שקיימים תווים מודפסים", אמר אחד משותפיו לנגינה . עד מהרה יזדקק ג'אנגו לכל הוורסטיליות 135 שלו . הוא היה בן 18 כאשר נר דולק הצית זֵר של פרחי צלולואיד, שהיו בקרון שבו גר . את הפרחים הכינה אשתו, בלה, לקראת הלוויה . הקרון התפוצץ ונהפך לכבשן . יותר ממחצית גופו של ג'אנגו נכוותה והוא היה מרותק למיטה במשך שנה וחצי . עד סוף ימיו, הזרת והקמיצה ביד שמאל, היד שעל צוואר הגיטרה, היו מעוותות, חסרות כל תועלת על המיתרים . אבל ג'אנגו היה רגיל לאלתר . כמו פלגרינה מהפיליֶיה דל קורו כשאיבדה את שיניה, גם הוא שינה כיוון . הוא לימד את עצמו לנגן אקורדים באמצעות האגודל ושתי האצבעות הנותרות . ידו השמאלית היתה צריכה לזנק במעלה ובמורד צוואר הגיטרה, האצבע והאמה מתרוצצות על כל המיתרים כמו פשפש מים . הוא חזר לבמות עם צורת נגינה 136 חדשה, והיצירתיות התפרצה כמו הר געש . ג'אנגו והכנר הצרפתי סטפן גראפֵּלי חיברו את הג'ז לסגנון המוּזֶט של א...
אל הספר