"אין בעיה", אמרתי . "אני אקח אותך לגני התערוכה, תעשי מה שאת רוצה, אבל אני לא מתכוון להתעסק בזה" . הגיע יום שישי . הורדתי אותה בגני התערוכה ונסעתי משם מיד . אחרי כמה דקות, טלפון מענת . "כן ? " "תשמע, יש כאן המוני אנשים ושני תורים . תור אחד ענקי ותור אחד גדול מאוד, אבל קצת יותר קטן . . . " "אוקיי", אמרתי לה, "הבנתי . תעמדי בתור הקצת יותר קטן" . "בסדר", היא ענתה, "אבל תדע, זה תור לדירות ארבעה חדרים ומעלה" . "בסדר", אמרתי לה, ולעצמי אמרתי : נראה מה יהיה . אין מצב שהיא תזכה והנושא יֵרד מסדר היום . אחרי משהו כמו שעה, שוב טלפון מענת . "תשמע, זכיתי במספר כלשהו בהגרלה", אמרה בהתרגשות . זה נותן לי זכות לבחור דירה מבין הדירות שעדיין לא נבחרו, אם יישארו דירות" . אחרי עוד כשעה, טלפון נוסף מענת : "הגיע תורי", היא עדכנה . "בחרו כבר את כל הדירות, נשאר רק הפנטהאוז" . כמעט נפלתי מהכיסא באוטו . . . מה לנו ולפנטהאוז בתל אביב ? מאיפה נביא כסף ? אמרתי לענת : "תני לי את האחראי" . דיברתי איתו . אמר לי, "תשמע, תשלמו עכשיו 10,000 שקל, תחשבו על זה שבוע, ואם לא תרצו נחזיר לכם 9,000 שקל" . כרישת הנדל"ן 375 אמרתי...
אל הספר