בכל בית שאליו הגענו קיבלו אותנו בשמחה גדולה והתעניינו בנו באמת . בפסח היו נותנים ליעל ולי אגוזים ובראש השנה היו מחלקים לנו ממתקים . חיכינו לסיור הזה בכיליון עיניים . כמו כן, כשבוע לפני החג היה אבא מתקשר לברך מעגלים רחבים יותר של חברים וידידים . היה משהו מקסים במה שאבא עשה באופן אינטואיטיבי . הוא פגש אותם, הקשיב להם, או התקשר אליהם במיוחד . אבא הרגיש שאין תחליף לפגישה פנים אל פנים, או לפחות אוזן אל אוזן דרך הטלפון . כשהתבגרתי אימצתי את המנהג של אבא שלי, לפחות חלקית . . . לפני החגים אני מקפיד להתקשר לחברים, ידידים ואנשים שאני אוהב ממעגלים שונים . יש משהו עוצמתי בלשמוע את קולו של האדם ולהקשיב לו . אפשר להרגיש אנשים ולקרוא אותם בין השורות גם מבלי להכביר במילים . זה שונה באופן מהותי מהתכתבות "טכנית" בווטסאפ או באס - אם - אס, וזה מעיד על קשר עמוק ואמפתיה . בשיחות האלה אני מקפיד מאוד שלא לדבר איתם על עסקים, עבודה וכדומה, אלא להתעניין איך הם מרגישים, מה שלום המשפחה והילדים, מה התוכניות והחלומות שלהם להמשך . הדברים החשובים באמת . השיחות האלה מעמידות דברים בפרופורציה, נותנות סיבה לאופטימיות ומחז...
אל הספר