אחרי התלבטות קשה, ולמרות ההתנגדות הגדולה למהלך, החלטתי שיוקם מקווה בעובדה, וסיכמתי את הנושא כהחלטת מפקד חיל האוויר . מקווה זה לא משהו שמקימים מהיום למחר, ובינתיים סיימתי את תפקידי והשתחררתי מהצבא . זה לקח זמן, אבל בתרבות הארגונית של חיל האוויר, החלטת מח"א תבוצע גם אם מפקד חיל האוויר שקיבל את ההחלטה כבר פשט את מדיו . אחרי שפרשתי מהצבא, מפקד בסיס עובדה לקח על עצמו את המשימה . כמנהיג, הוא ראה בזה חובה ושליחות לדאוג לאנשי הבסיס באשר הם, כאבא של כולם, ועשה מעל ומעבר כדי להקים את המקווה . לו ולאשתו, זוג מקסים שאני מאוד אוהב, היה סיפור משפחתי טרגי . לבי בכה איתם ולא יכולתי להשתחרר מתחושת הזעזוע שפקדה אותי . הם חלמו להביא לעולם ילדים בריאים, אך מאחר שהרקע הבריאותי והגנטי שלהם יצר מציאות מטלטלת, ולאור מה שקרה בעבר ולא כאן המקום לפרט, היה חשוב שיעברו סדרת בדיקות מיוחדת שעלותה אדירה . היה ברור שזה קשה עד בלתי - אפשרי מבחינתם להתמודד כלכלית עם הנושא . אלא שאז נודע להם שיש עמותה שדואגת לבדיקות כאלה . הם ביקשו את סיוע העמותה, אך נאמר להם שמדובר בעמותה חרדית ושעם כל הצער שבדבר, ולאור העלויות האדירות ...
אל הספר