התפתח ויכוח סוער . "שנתערב ? " שאלתי . "כן" אמרה ענת, מחייכת מאוזן לאוזן ומלאת ביטחון עצמי . "על מה ? " חשבתי לרגע ועניתי : "אם אני מנצח, יותר לא אעשה שום דבר מעבודות התחזוקה בבית . כלומר התקנת מנורות, שרברבות, קידוחים ( ושאר הדברים שאני שונא כל כך לעשות . . . ) . תזמיני איש מקצוע והוא יעשה" . "ואם אתה מפסיד ? " "אם אני מפסיד אני עושה הכול ומיד, בלי שום ויכוחים" . "התערבנו", אמרה ענת בהתלהבות, כאילו הניצחון כבר מונח אצלה בכיס . נפתלי הביט המום במתרחש ולא הגיב . הוא עדיין לא קלט בתמימותו מה צפוי לו אם ענת תפסיד . זו היתה ללא ספק ההתערבות המוצלחת ביותר בחיי . הדבר שהכי שנאתי לעשות, וגם לא ידעתי לעשות, יצא מאחריותי - והועבר אחר כבוד לנפתלי . האמת, יש לו ידי זהב והוא ממש אוהב להתעסק בדברים האלה . והכי חשוב, במשך שנים אי - אפשר היה לפנות אלי בנושאים שקשורים לתחזוקת הבית . בעצם עד היום . . . מאז ענת לא מוכנה להתערב איתי על שום דבר . אם באמצע היום, כשהשמש זורחת, אציע לה להתערב שעכשיו לילה, היא לא תסכים . למען ההגינות אציין שהיא הצילה מאז את נפתלי כמה וכמה פעמים מהתערבויות מסוכנות בעלות נזק פו...
אל הספר