חיינו, עברנו את אותו קורס הסבה ושירתנו יחד כמדריכים בבית הספר לטיסה . בשבת, 5 ביוני, קיבלנו הודעה להגיע באופן דחוף לטייסת המבצעית שלנו . התארגנו במהירות וטסנו ב"צסנה" לרמת דוד שבצפון . זמן קצר אחרי שנחתנו ברמת דוד ערך מפקד הטייסת, זאביק רז, תדריך לכל הטייסים . רז, לוחם אמיץ ואדם חריף שכל שהוביל שנה קודם לכן את תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, הודיע לנו שמחר תיפתח מלחמה בלבנון . אחרי השיחה קרא לי רז לחדרו ואמר, בחיתוך דיבורו האופייני, בצורה לקונית וללא הקדמות מיותרות : "שקדי, החלטתי למנות אותך למוביל זוג מבצעי ליירוט" . צריך להבין את המשמעות : יום לפני המלחמה מחליט מפקד הטייסת למנות אותי - טייס צעיר מאוד - למפקד מבנה מטוסים, כשבסבירות גבוהה מספר שתיים שלי יהיה טייס מבוגר ממני, ותיק ממני ומנוסה ממני . זו היתה ללא ספק החלטה מאוד לא פשוטה מבחינתו ומאוד מחייבת מבחינתי . זה היה בעיני יותר מלזכות בפרס נובל . . . וזה עוד לא הכול . כמה ימים אחר כך, תוך כדי הלחימה, בזמן שאני יושב במטוס על הקרקע מחכה להזנקה ליירוט, עלה מולי מפקד הטייסת רז בקשר והודיע שהוא ממנה אותי להוביל רביעייה . וכך, פחות משבוע אחרי...
אל הספר