ורד: ירידה לשם עלייה

כוח-המשיכה 109 למן המשל האיזופי המפורסם על הנמלה והחרגול, וכן הוא גם מסמל בתרבות המערבית, בהתאמה, חיי חירות וחופש . אולם הפוטנציה החרגולית נוטשת את הדובר . הוא נאלץ להיכנע אל "כוח המשיכה" המושך אותו מטה מטה, וכך השיר מסתיים בחטיבה מסיימת, שבה הוא מתחיל לגלות את קרקעית הבקעה . ואולם, כאן נוצרת הפתעה . בעוד שהחטיבה הראשונה עמדה כולה בסימן מוות ואינות וחרדה עמוקה מפני אובדן כושר הניתור החרגולי, הרי שהחטיבה השנייה עומדת כולה בסימן חיים : "מישור חי" . קרקעית הבקעה מתגלה כמקום דינמי ורב-גוני, המכיל פני קרקע שמרתקים אותו : גומות, ערוצים, בקעות וקפלים . זהו עולם שלם העומד לעצמו, עולם שאי אפשר היה להבחין בו כשעמד למעלה . כך שהחרדה העמוקה מן הירידה מטה מתבדה, ומול הדובר, ואף מול הקורא, נפרש עולם מרתק, עולם חי . עולם הדימויים שבשיר מהדהד לפסוק "כָּל גָּ יא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְשׁ פָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" ( ישעיהו מ, ד ) , שזוהי נבואת הנחמה המפורסמת של ישעיהו המתחילה במילים : "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם" ( ישעיהו מ, א ) . ובכן, החשש הגדול...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ