גבולות הפיזיקה 77 המוצא" . מתוך השיר השני במחזור, "נקודת המוצא", אנו מבינים שהילד קורא ספר בספרייה של סבא, ושהוא בן תשע, כך שהחוויה הנפשית המתוארת כאן היא חוויה ראשונית של המפגש עם ספר . חוויית הקריאה בספר מתוארת במונחים של תנועה בחלל . זהו תיאור של הולדת הקורא . הוא ממריא לגבהים כשהוא קורא, ואז נופל מהם כשהספר נגמר וחוזר למציאות . בניגוד לאבנר טריינין, שטען שהילד קורא ספר מדעים, אני טוענת שמדובר בשיר שמצטרף לשיר "נקודת המוצא" לא רק כדי להבהיר באמצעותו את הסיטואציה, אלא גם כדי לדבר על הכוח של הספר, על הכוח של הסיפור, על אודות הכוח של הבדיון . המיתוס שבו משתמש פגיס כדי לתאר את פעולת הקריאה הוא המיתוס של איקרוס, שהצליח לעוף לגובה אולם השמש המסה את כנפי הדונג שלו והוא נפל לתהום ומת . איקרוס הוא גיבור מיתי, גיבור טרגי, שאסונו נקבע מראש בשל פגם באופיו . כך הופך הילד שבשיר לגיבור מיתי טרגי אף הוא . "גבולות הפיזיקה" הם למעשה גבולות הקריאה . יש ספר שהוא אובייקט פיזי בעולם . אבל מעבר לפיזיקה של הספר יש בספר עולמות אין-סופיים של דמיון, כך שהקריאה מותחת את גבולות הדמיון בתוך עולם שנענה לחוקים פיז...
אל הספר