במשפט העברי שלאחר תקופת התנ"ך . הדין העברי אינו מכיר במושג של ילד בלתי ‑ חוקי, במובן של ילד הנולד מחוץ למסגרת הנישואים . ילדים, אם נולדו במסגרת הנישואים ואם לאו, זכאים למלוא הזכויות ביחס להוריהם, לרבות זכות ירושה . מבחינה זו, הדין העברי הוא ליברלי ביותר, בוודאי בהשוואה למערכת הדינים שנהגה במדינות רבות באירופה בהשפעת הנצרות . ואולם, הדין העברי הנהיג כללים חמורים ביחס לממזר . כאמור, ילד שנולד מחוץ לנישואים אינו ממזר . ממזר הוא מי שנולד מקשר בין בני זוג יהודים שלא רק שלא היו רשאים להינשא זה לזה, אלא שאילו עשו זאת, היו נישואיהם חסרי תוקף . בעניין זה מבחין הדין העברי בין נישואים אסורים גרידא לבין נישואים, שלא זו בלבד שהם אסורים, אלא שאין להם תוקף כלל . דוגמה לנישואים אסורים גרידא הם נישואי כוהן וגרושה, או נישואי אלמנה, הזקוקה לייבום או לחליצה, עם בן זוג אחר ( שאינו אחיו של בעלה המנוח ) . נישואים כאלה, אף שהם אסורים, הנם תקפים והילדים שנולדו לבני זוג כאלה ( בין אם נישאו הוריהם זה לזה ובין אם לאו ) אינם ממזרים . בקטגוריה של ממזרים נכללים אפוא ילדים שנולדו להורים יהודים תוך הפרת איסור עריות ( ...
אל הספר