נעזר בעבדיו המתווכים בין השניים . תחילה חוזר דוד על סירובו לשאת את בת המלך בהיותו "אִישׁ רָשׁ וְנִקְלֶה" . דברים אלה על אודות עוניו של דוד מרמזים, כנראה, שאין ברצונו או שאין בידו לשלם מוהר . עבדי שאול מביאים תשובה זו לשאול . הרמז הובן, ושאול שלח את עבדיו להודיע לדוד כי : "אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ", ושוב חוזר המקרא ומדגיש כי כוונתו של שאול היא שדוד ייפול ביד הפלשתים ( יח, 25 ) . הפעם נעתר דוד להצעה, ושני הצדדים שבעי רצון . דוד מעדיף להכות בפלשתים במקום לשאת בתשלום מוהר, ואילו שאול מקווה שדוד ייפול בקרב . סיפורם של יעקב ורחל מתאר אף הוא העדפה של בת צעירה על פני הבת הבוגרת . ואולם, בפרשת יעקב ורחל מודגש שיעקב הוא שאהב את רחל, הוא שיזם את הנישואים עמה והוא שביקש את ידה מלבן אביה ( בראשית יט, 18 ) . לעומת זאת, הסיפור בשמואל א מדגיש שמיכל היא שאהבה את דוד . עובדה זו צוינה פעמיים, הן בציטטה שהובאה לעיל, כאשר עלה הנושא לראשונה, והן בהמשך הדברים, כאשר דוד עמד בתנאי שנדרש ממנו, הכה בפלשתים - וזכה בידה של מיכל ( שמואל א יח,...
אל הספר