ב ‑ 1692 החלו בתו של פריס, בטי בת התשע, ואחייניתו אביגיל בת האחת ‑ עשרה להתנהג בצורה מדאיגה . הן נתקפו בעוויתות, צעקו, השתוללו והתלוננו שהן חשות נשיכות וצביטות . הסיבה לא הובהרה, אך התנהגותן תאמה את תופעות ה"דיבוק" שהתגלו ארבע שנים קודם לכן בבוסטון . בתוך זמן קצר "נדבקו" נערות נוספות בעיירה בתופעות של היסטריה דוגמת אלה של בטי ואביגיל, והחלו להתנהג באופן דומה . בלחצו של פריס, גילו בטי ואביגיל שהן "כושפו" בידי שלוש נשים, השפחה טיבוטה ועוד שתי נשים שהיו בשולי החברה, קבצנית בשם שרה גוד, וזקנה בשם שרה אוסבורן . כעת נפתח השלב הראשון בהליך המשפטי, שלב החקירה המוקדמת, שהיה שלב קודם להעמדה לדין . למקום נשלחו שני שופטים לחקור את הפרשה . אחד מהם היה ג'ון הותורן ( Hathorne ) , סבו של הסב של הסופר * גוד ואוסבורן כפרוהנודע בן המאה ה ‑ ,19 נתניאל הותורן ( Hawthorne ) . בטענת הכישוף, אולם השפחה הודתה בקשרים עם שליחי השטן, שאחד מהם אף הראה לה ספר שבו רשום שמה ושמות נוספים, שבהם לא יכלה לנקוב . היתה זו "הוכחה" להתפשטותה של מגיפת המכשפות, שנתמכה על ידי גידול במספר הנערות שנפלו קורבן לכישוף, והן מצדן הפנו...
אל הספר