מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ . וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית ‑ אֵל . ( מלכים א יג, 8 ‑ 9 ) . תכלית חלקו הראשון של הסיפור, שתואר לעיל, היא פוליטית . במרכזו ניצבת הנבואה שיאשיהו יהרוס את המקדש בבית אל ויטמא אותו . יאשיהו מלך ביהודה כשלוש מאות שנה לאחר תקופת ירבעם . הוא חידש את הברית עם ה', אלוהי ישראל, השמיד את כל הכלים ששימשו לעבודת הבעל והאשרה, והרס את הבמות ואת בית המקדש בבית אל . יאשיהו גם ניתץ וטימא את המזבח, שהקים ירבעם, בשורפו עליו עצמות אדם . ספר מלכים ב פרק כג, קושר את הדברים לנבואה שניתנה מאות שנים קודם לכן, ומציין כי מעשיו אלה של יאשיהו נעשו בהתאם לדבר ה' שהושמע בשעתו על ידי איש האלוהים . הרושם הברור הוא אפוא שמקור הסיפור על אודות איש האלוהים, שניבא לירבעם, הוא בתקופת יאשיהו, או פרק זמן לאחר מכן . הסיפור נועד להצדיק את פעולתו של יאשיהו ולחזק את הרפורמה הדתית שלו, שבמסגרתה רוכזו כל עבודות הפולחן והקרבת הקורבנות בירושלים . מגמה זו נתמכה על ידי כוהני ירושלים שביקשו להעניק לבית המקדש שבעירם מונופול על עבודת אלוהים וע...
אל הספר