אפשר גם לציין שבעידן המודרני לא היה השלטון מתקשה ליטול את כרמו של נבות בדרך של הפקעה ( לפחות אם נניח כי ההפקעה נעשית לצורך ציבורי מתאים ) , תמורת פיצוי הולם . עוד אפשר להצביע על כך שהפרשנים המסורתיים, שחיפשו כל דרך אפשרית להצדיק את מעשיו של דוד, אינם נוטים חסד דומה לאחאב . איש אינו מעלה על הדעת שנבות הפר צו בסרבו למכור את כרמו, שכן ההנחה הברורה של המקרא היא שאחאב לא היה מוסמך לצוות על המכירה . סירובו של נבות למכור את הכרם לא היה בגדר עבירה . הוא היה, כלשון המימרה הצרפתית הידועה, גרוע מעבירה - אווילות והתגרות במלכוּת . התוצאה לא איחרה לבוא . אחאב היה אחד מגדולי המלכים הלוחמים שקמו לישראל, ולזכותו נזקפים גם מפעלי בנייה מרשימים . פרשת נבות עצמה אירעה לאחר מלחמה גדולה שבה הִכה אחאב את ממלכת ארם החזקה וגרם לה אבידות כבדות . נקל להבין את תחושת הזעם, העלבון וחוסר האונים של אחאב, המלך הגדול, נוכח סירובו של נבות ונוכח העובדה שכל גדולתו וכוחו לא עמדו לו כדי לשכנע את אחד מנתיניו למכור לו כרם במחיר הוגן . לפי המסופר, חזר אחאב לביתו כשהוא סר וזעף, שכב במיטתו, "וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו וְלֹא אָכַל לָחֶ...
אל הספר