ועדיין לבדה 194 עובדה זו נודעה לי מאישה משכילה ומבוגרת שהיתה בטיפולי זמן ארוך, ואשר היתה לא נשואה וללא ילדים . הצהרת האפיפיור העלתה את חמתה והיא פלטה במרירות, "קצת משונה לשמוע דברים כאלה מאדם שלו עצמו אין לא אישה ולא ילדים . . . " גם במאה הקודמת ואף לפני כן היו נשים שלא נישאו לא הרו, מרצונן או שלא מרצונן . נשים כאלו תרמו לעתים את חייהן לעזרה לזולת ולקהילה . חלקן הפכו לנזירות המקדישות את חייהן לעבודת האל ולעזרה לנזקקים . אחרות למדו סיעוד ופעלו כאחיות בבתי חולים, ומהן נודעו אחדות לשבח בעולם הרפואה . מורות, מנהלות ומדריכות בבתי ספר ובפנימיות באנגליה, בצרפת ובגרמניה השפיעו רבות על החינוך הקפדני ועל התרבות השמרנית של המאה ה- 19 , ויש לכך דוגמאות לרוב . כמעט כל חברה, ובמיוחד חברה מסורתית, רואה בהבאת ילדים לעולם ערך חשוב ביותר . תפקידה של האישה בתהליך הכרחי, ומכאן הערך שזהו ייעודה בחיים . נשיוּת ואימהוּת חד הן . ברגע שאישה אינה מעוניינת בילדים, הסביבה תמהה, "מה קורה, היא לא נורמלית ? " למרות הלחץ מצד המשפחה והסביבה, מקצת הנשים הללו מעדיפות לנוכח הנסיבות להשקיע את מרצן בפיתוח קריירה, בלימודים,...
אל הספר