הסגן האילם

249 בימים הראשונים של המלחמה . הם היו בחורים נחמדים, קצינים מצוינים, שחמקו משירות מילואים באיזה בסיס הדרכה אחורי . הם נסעו ברכבם הפרטי לעין גב ומשם יצאו אל הכביש, נחושים להצטרף אל אחד הגדודים העולים לרמה לבלום את מתקפת הפתע הסורית . לקצין שלנו קראו ניר, את שם משפחתו כבר אינני זוכר וזו הייתה המלחמה האמיתית הראשונה בחייו . הוא היה צעיר מאתנו, הוותיקים, בעשור שלם ואוליי יותר, ואני נחרדתי מהמחשבה שדור אחרי דור של בחורים נפלאים שכאלה נאלצים לספוג אש, כאילו לא הייתה בכל הקרבות שעברנו עד כאן שום תועלת וכאילו כל המלחמות הקודמות וכל חודשי השירות הארוכים במילואים, היו לחינם . הוא הציג את עצמו בפנינו בכמה מילים, בדק את הכוח, וערך את המארב כשפניו אל המערב, לעבר היישובים ההרוסים והעשֵנים ברמת הגולן, שהחלו לשקם את הריסותיהם . בכל השנים ששכבתי במארבים, תמיד היו פני המארב נטויות מזרחה - אל אפיק הירדן ואל הסבכים האפלים שסביבו . מזרחה - אל נחל רוקד העמוק ואל המצוקים התלולים שמעבריו . תמיד מזרחה - אל העיירות הקטנות והנסתרות שבין תלי הבזלת הפזורים . אל עבר מחנות הצבא וריכוזי האויב מטילי האימה, שמעבר לקו ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד