עשרה קיסרים | 18 בימי תהילתם היו המבנים מלאי הוד והדר . הקירות היו מחופים באריחי שיש צבעוני מרחבי האימפריה . העמודים הבהיקו בצהוב נוּמידי, סגול פריגי, אדמדם מצרי, אפור יווני ולבן איטלקי . תקרות מוזהבות היתמרו מעלה מעל חלונות גבוהים ורצפות מחוממות . באחד מאולמי המשתאות היו מקומות ישיבה לאלפים, ואחֵר סב על ציר . מים שהגיעו לפאלאטיום באַמה ייעודית זרמו במזרקות ובבריכות . אחדים מן החדרים השקיפו על מרוצי המרכבות שהתקיימו בקירקוס מקסימוס בעמק מדרום, מעין תאי אח"מים . מבקר מודרני בפאלאטיום יוכל אולי להעלות בדמיונו ארוחת ערב מפורסמת עם הקיסר, שבה ציין אחד האורחים שהוא מרגיש כאילו היה סועד עם יופיטר בלב שמים . או משתה נעים פחות, שבו הורה הקיסר לצבוע את הקירות בשחור ולערוך את ספות ההסבה כקברים, מראה שעורר באורחים המבועתים חשש לחייהם — שאף על פי כן לא ניטלו מהם . ואולי ניזכר בשמועה על קיסר אחר, שהפך את הארמון לבית בושת — מעשייה עסיסית אך לא סבירה ביותר . אפשר שנחשוב על מדרגות הארמון, שעליהן הוכתר אחד הקיסרים ואחר הכריז על ויתורו על הכס . אפשר שנחשוב על הכניסה המפוארת, שבה הצהירה אשת קיסר טרייה על...
אל הספר