מדעי החברה

ההוראה כסיפור 130 אני מניח שהחשש שלי הוא שדווקא התחום שיכול להיות בו פיתוי התחלתי לשימוש ישיר במודל הוא גם התחום שבו ניתן להשתמש לרעה בקלות הרבה ביותר ; שבתורו הוא יהפוך למכשיר תכנון מכני חדש . העקרונות שפותחו קודם לכן הובילו אותי להעריך שהדרך המקובלת להצגת חומר למדעי החברה בבית הספר היסודי מנוגדת למודל באותה מידה כמו הדרך המקובלת להצגת המתמטיקה . אין די בעובדה שהתוכן של מדעי החברה בבית הספר היסודי כולל אנשים ( למעשה, את הילדים עצמם ומשפחותיהם ) , סביבות פחות או יותר מוכרות, אירועים וכדומה, כדי להפוך את הנושא לנגיש ומשמעותי לילדים . למעשה, תוכן שכזה עשוי בקלות רבה להיראות לא פחות "מופשט" ממספרים . עם זאת, הנקודה הפדגוגית עוסקת במשמעות ובמעורבות מפעילת- דמיון . דווקא אלה הם שהופכים את תוכנית הלימודים של מדעי החברה בבית הספר היסודי לבעייתית במושגי המודל הזה . מי אנו, מהי קהילה וכן הלאה, הם דברים שאנו לומדים באיטיות מניסיון ; קשה עד מאוד להבהיר לילדים את חשיבותם של אלה במונחים מושגיים . הם חיים ם ר, הםיפ ר ןר ב , ל י, הןימ דיס 131 את חשיבותם . אירוניה הטמונה בטיעון זה, שאליה אחזור בסיום פ...  אל הספר
מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה

כנרת, זמורה דביר בע"מ