תמר הוסטובסקי ברנדס | עדנה הראל פישר 16 ושל הגופים השונים של האו"ם, והיא גם נקודת המוצא לדיון בשחיתות שלטונית בספרות המחקרית והאקדמית . עם זאת, ברור כי ההגדרה היא נקודת מוצא לדיון ואינה ממצה . מהו שימוש לרעה ? האם ההבחנה בין פעולות פרטיות, אשר רווח אישי הוא תוצאה מותרת וטבעית שלהן, לבין פעולות החוסות בצילה של סמכות שניתנה מכוח תפקיד ציבורי, ולכן אין להפיק מהן רווח אישי, אכן תמיד ברורה ? מה נחשב רווח אישי, ומתי מתקיים אותו קשר בין הפעולה לבין הרווח האישי שבצידה ההופך את הפעולה למושחתת ? נוסף על הקשיים המושגיים שההגדרה הרחבה של שחיתות שלטונית מעוררת, גם השאלות הנורמטיביות העולות סביב מושג השחיתות הן מורכבות . האקסיומה המקובלת היא ששחיתות שלטונית היא פסולה ושיש להילחם בה . אבל מדוע בעצם ? האם יש להילחם בשחיתות בשל היותה פסולה מוסרית או משום הנזקים שהיא גורמת ? מהם בכלל נזקים אלו, וכיצד ניתן להעריך ולכמת אותם ? האם יש מקרים שהשחיתות מועילה בהם ? כיצד אפשר להילחם בשחיתות, ומהן התועלות והמחירים של המשפטיזציה של השחיתות, קרי הזיהוי של שחיתות שלטונית עם עבירות פליליות כמו עבירות השוחד והפרת הא...
אל הספר