פרק יז על התבונה

על הידיעה והדעה 610 סילוגיזם אינו המכשיר המיטיב מכל לשרת את התבונה 4 קוראים "תבונה" . כפי שהתבונה תופסת את הקשר ההכרחי, שאין לפקפק בו, הקושר את האידיאות או את הראיות זו לזו בכל צעד של כל הוכחה המפיקה ידיעה, כך היא גם תופסת את הקשר המסתבר של כל האידיאות או הראיות זו לזו בכל צעד בדברים שהיא חושבת שהם ראויים להסכמה . זו הדרגה הנמוכה ביותר של מה שבאמת אפשר לכנות "תבונה", שכן במקום שהרוח אינה תופסת קשר מסתבר זה, במקום שבו אין היא מבחינה אם יש או אין קשר כזה — שם דעותיהם של אנשים אינן פרי שיפוט או תוצאה של חשיבה הגיונית, אלא תולדות המקרה או המזל, תולדותיה של רוח הצפה לכל עבר בלא ברירה ובלא הכוונה . 3 אנו יכולים אפוא להבחין בארבעה שלבים בתבונה : הראשון והגבוה ביותר הוא גילוי ומציאת ראיות . השני הוא עריכתן לפי סדר ושיטה והנחתן בסדר ברור והולם, כדי שאפשר יהיה לתפוס בפשטות ובקלות את הקשר ביניהן ואת כוחן ; השלישי הוא תפיסת הקשר ביניהן ; והרביעי הוא הסקת מסקנה נכונה . אפשר לראות שלבים שונים אלו בכל הוכחה מתמטית . דבר אחד הוא לתפוס את הקשר בין החלקים כאשר ההוכחה נעשית בידי מישהו אחר ; דבר אחר הוא ל...  אל הספר