על הידיעה והדעה 582 במדעים אלו לא באו הודות להשפעתם של העקרונות ההם, וגם לא באו משום יתרון מיוחד שהקנו להם שתיים או שלוש מקסימות כלליות שהוצגו בהתחלה, אלא מן האידיאות הברורות, המובחנות והשלמות שבהן העסיקו את מחשבותיהם, ומיחסי השוויון והעודף בין כמה מהן שהיו כל כך ברורים, שהקנו להם ידיעה אינטואיטיבית ; ובאמצעותה הייתה להם דרך לגלותה גם באידיאות אחרות, וזאת בלא עזרתן של המקסימות . האם נער צעיר אינו יכול לדעת, אני שואל, שגופו השלם גדול מאצבעו הקטנה שלא באמצעות האקסיומה שהשלם גדול מחלקו, או להיות בטוח בכך לפני שלמד מקסימה זו ? או האם נערה כפרית אינה יכולה לדעת לאחר שקיבלה שילינג ממי שחייב לה שלושה, ועוד שילינג מעוד מישהו שחייב לה שלושה, שהחוב הנותר לכל אחד מהם שווה ? האם היא אינה יכולה לדעת זאת, אני אומר, בלא לשאוב את ודאות ידיעתה מן המקסימה שאם מחסירים שווים משווים, השאריות תהיינה שוות — מקסימה שייתכן שמעולם לא שמעה או חשבה עליה ? הייתי רוצה שכל אחד יחשוב, לפי מה שנאמר במקומות אחרים, מה יודעים רוב האנשים תחילה ובמרב הברירות : את המקרה הפרטיקולרי או את החוק הכללי, ואיזה מהם מוליד את האחר ו...
אל הספר