פרק ו על טענות כוללות, על אמיתותן ועל ודאותן

ספר רביעי, פרק ו 525 אי-אפשר לדעת את אמיתותה של שום טענה כאשר מהותו של כל אחד מהמינים שמוזכר בה אינה ידועה 4 שתי ודאויות : לגבי אמת ולגבי ידיעה 3 3 אבל כדי שבמקרה זה לא תוליך אותנו שולל הסכנה האורבת בכל מקום — כוונתי להעדר הוודאות בנוגע למונחים — עלינו לציין שיש שתי ודאויות : ודאות לגבי אמת וודאות לגבי ידיעה . יש ודאות לגבי אמת כאשר מילים מצורפות בטענות בדרך שמביעה בדיוק את ההתאמה או האי-התאמה באידיאות שהן מייצגות כפי שהן [ ההתאמה או האי-התאמה ] בפועל . ודאות לגבי ידיעה היא תפיסה של ההתאמה או של האי-התאמה של האידיאות כפי שמביעה אותן טענה . לזה אנו רגילים לקרוא ידיעה או ודאות לגבי אמיתותה של טענה . 4 היות שלא יכולה להיות לנו ודאות באשר לאמיתותה של שום טענה כללית אלא אם כן ידועים לנו במדויק גבולותיו והיקפו של המין שמייצגים מונחיה, יש להכיר את מהותו של כל מין — את מה שמכונן ותוחם אותו . בכל האידיאות הפשוטות וכן באופנים אין זה קשה, שכן באלה, המהות הממשית והמהות הנומינלית זהות ; או ( וזה אותו הדבר ) האידיאה המופשטת שאותה מייצג המונח הכללי היא לבדה המהות והגבול שיש למין, או שאפשר להניח שיש ל...  אל הספר