פרק כח על יחסים אחרים

ספר שני, פרק כח 313 להם באותו השם . Sunt sua praemia laudi , אומר ורגיליוס, 113 וכך גם קיקרו : 114 Nihil habet natura praestantius, quam Honestam, quam Laudem, quam Dignitatem, quam Decus , והוא אומר שכל אלה שמות של אותו הדבר . זו שפתם של הפילוסופים עובדי האלילים אשר הבינו היטב במה היו נעוצים מושגי המידה הטובה והרעה שלהם . וגם אם אולי קרה, בשל השוני במזג, בחינוך, במנהגים, בכללים או בהתעניינות בקרב סוגי אנשים שונים, שמה שנחשב ראוי לשבח במקום אחד אינו חומק מגנאי באחר, כך שבחברות שונות התחלפו מידות טובות ורעות — בכל זאת, על פי רוב הן נותרו זהות בכל מקום . הרי אין דבר טבעי יותר מלעודד בהערכה ובמוניטין את מה שטמון בו יתרון לכל אחד, ולגנות את ההפך ולהביע הסתייגות ממנו, ולכן אין תמה אם הערכה וגנאי, מידות טובות ורעות, מתאימים בכל מקום לאמת המידה הבלתי משתנה לטוֹב ולרע שכונן החוק האלוהי, שכן אין דבר שמבטיח באורח כה ישיר ובבירור רב כל כך את טובתו הכללית של המין האנושי בעולם הזה, ומקדם אותה, כמו הציות לחוקים שקבע, ודבר אינו זורע עוול ובלבול כמו הזנחתם . לכן, בלא להפקיר את כל הגיונם ותבונתם, ואת ה...  אל הספר