פרק ד מחשבות אחרות על עקרונות מולדים, הן עיוניים הן מעשיים

ספר ראשון, פרק ד 61 האם בשל עצם הידיעה של impossibile est idem esse, et non esse 25 מבחין הילד בין אמו ובין זר, או אוהב את הראשונה ונרתע מן האחר ? או האם הרוח מתנהלת ונותנת את הסכמתה לפי אידיאות שמעולם עדיין לא היו לה ? או האם השכל מסיק מסקנות מעקרונות שמעולם עדיין לא ידע או לא הבין ? השמות "אי-אפשרוּת" ו"זהוּת" מייצגים שתי אידיאות הרחוקות כל כך מלהיות מולדות או טבועות בנו מלידה, שאני סבור שנחוצות הרבה זהירות ושימת לב כדי שתיווצרנה כיאות בשכלנו . הן רחוקות מאוד מלבוא עמנו לעולם, וכל כך רחוקות ממחשבותיהם של תינוקות ושל ילדים, שאני מאמין שחקירה תגלה שגם במבוגרים רבים הן חסרות . 4 אם זהוּת ( אם נשתמש בדוגמה זו לבדה ) היא רושם מולד, ולכן הוא מחוּור וברור לנו מעצמו עד כדי כך שבהכרח עלינו להכירו כבר בעריסה, הייתי שמח לקבל תשובה ממישהו בן שבע, או שבעים, לשאלה אם אדם, בהיותו יצור המורכב מנפש ומגוף, יהיה אותו אדם כאשר גופו משתנה . האם אֶוּפוֹרְבּוּס ופּיתָגוֹרָס, שהייתה להם אותה הנפש, היו אותו אדם, אף על פי שדורות רבים הפרידו ביניהם ? יתרה מזו, האם גם התרנגול, שהייתה לו אותה הנפש, לא היה זהה לש...  אל הספר