תצלומים ישנים כמקור מידע ארכיאולוגי בחקר ירושלים: המקרה של בִּרכת סִת מרים

94 דויד גורביץ מבוא 1 . לרוב, אתרים אלה לעתים קרובות ארכיאולוגים מבקשים לחקור אתרים שאינם נגישים בימינו מכוסים היום במעטה עפר או שהם חבויים מתחת לבניינים מודרניים . חלק אחר מן האתרים הללו נהרס במרוצת השנים . יתרה מזו, במקרים רבים גם כאשר האתרים הללו היו נגישים במאה ה - 19 הם נחקרו רק באופן שטחי . חוסר הנגישות לאתרים הנחקרים שכיח במחקר הארכיאולוגי של ירושלים, משום שירושלים איננה רק אתר עתיקות אלא עיר נושבת כיום, אשר במהלך 150 השנים האחרונות עברה תהליך פיתוח מואץ . כך, שרידים עתיקים רבים שהיו נגישים עדיין במאה ה - 19 , כוסו באופן יזום בהוראת הרשויות העירוניות או כתוצאה מבנייה פרטית שהתבצעה באתרן . שימוש בתצלומים שכיח בארכיאולוגיה לצרכי תיעוד החפירות . תצלומים אלה נעשים כמעט בו - זמנית עם המחקר עצמו . החפירה הארכיאולוגית היא פעולה "הרסנית", מבחינה זו שהיא מנתקת את החומר שנחפר מן האתר עצמו, ועל כן התצלומים משמשים כלי עזר חשוב כדי לתעד את האתר בזמן החפירה או לתעד שכבה שתוסר לאחר חפירתה . תצלומי החפירה מהווים מקור מידע חזותי על מראה האתר, למשל, עבור חוקרים שיבקשו בעתיד להעריך את ממצאי החפירה...  אל הספר
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים