התמקדה בה מיד . כנציגה הצעירה ביותר , וכחברת פרלמנט טרייה , הייתה זו הזדמנות להפוך לכוכבת , ולו לרגע . אך ההזדמנות לוותה בשלושה סיכונים . ראשית , זו הייתה גם הזדמנות נהדרת להביך את עצמה . היו דמויות פוליטיות רבות – ובהם ראש הממשלה בנג ' מין ד ' יזראלי — שהצליחו להתאוששמהמאה התשע-עשרה מפתיחה צולעת בבית הנבחרים , אך עדיין היה עדיף להימנע מכך . שנית , היא איבדה את האפשרות לזכות בחסדם של חברי הבית עם נאום בתולין נטול יומרה ולא שנוי במחלוקת . ולבסוף הייתה בעיית בחירת הנושא – וזה אכן עתיד לגרום לה בעיות . הציפייה הייתה שהצעת החוק תקדם את מטרותיה של המפלגה – ובמקרה הזה , של הממשלה השמרנית . אבל זה לא יכול להיות נושא רחב בהיקפו , שיחרוג מהתחום המוקצה להצעה פרטית של חבר הבית . כל ניסוח חקיקה של יוזמה רצינית – ומרגרט תאצ ' ר הייתה נחושה בדעתה מהרגע הראשון לעסוק ביוזמות רציניות — יזדקק לתמיכה מצד מנגנון המפלגה . כלומר , היה עליה לפעול בשיתוף פעולה עם המפלגה , לפחות במידת מה . כמה רעיונות משכו את ליבה , אך היא הכריעה לבסוף לטובת הצעת חוק שתתיר לעיתונות להיכנס לפגישות של רשויות מקומיות . ההצעה הזו ...
אל הספר