סימון המסתננים כפושעים — הערבים כפורעי חוק

140 שיח הגבולות הגאוגרפיים והלאומיים : המשפט במישור הביטחוני כך למשל תיאר אפרים תלמי בשיר שכתב ל דבר לילדים את ההוויה של עברייני הגבול עם התלהטות המצב בגבולות במחצית השנייה של שנות החמישים : לילה לילה, ללא הרף, / הם באים כזאבי טרף ; / אפלים כאפל ליל, / יתגנבו, יעברו התיל . / / שוקקים לדם כעיט, / הם אורבים לדיר, לבית ; / לחמס וגם לרצח, / להטריד ללא מנוח . / / בכל לילה, ללא הרף, / גם שומר יוצא לארב, / לקדם שודד, רוצח, / את זממו בל יבצע . / יאזין, יקשיב בקשב, / אם נחש רוחש בדשא, / או הרוח שם חולפת / וראשי קוצים לוטפת ? / / אם קפוד שם מתנועע, / לאטו זוחל, פוסע ? / או זה מסתנן פושע, / מתגנב באין שומע ? / / יש והוא חמסן יפתיע / ובכדור אותו ירתיע . . . / יגרשנו, ירחיקנו / ונמלט וכבר איננו . 59 ראיית האויב כהיפוך של יריבו היא תבנית מקובלת במצבים של עימותים מתמשכים, כתבו החוקרים יונה טייכמן ודניאל בר-טל, ומבחינה זו העימות היהודי - ערבי אינו שונה מסכסוכים לאומיים ואתניים אחרים במאה ה- 20 . זאת ועוד, המחקר כבר הוכיח, כי איוּן אנושיותו של האויב והבלטת חסרונותיו וצדדיו השליליים מקצינים בעתות משבר ....  אל הספר