פרק רביעי — שיח הגבולות הגאוגרפיים והלאומיים: המשפט במישור הביטחוני

126 שיח הגבולות הגאוגרפיים והלאומיים : המשפט במישור הביטחוני בראשית שנות החמישים בחסות המשפט, החלו מסתננים לצאת לדרכם כדי לשלוח יד ביושבי הארץ היהודים . 4 הם ערכו פשיטות מאורגנות שנבעו בין היתר ממניעים פוליטיים ומודיעיניים ואורגנו בידי ראשי חמולות פליטים, האחים המוסלמים, הוועד הערבי העליון והמופתי, וגם ביוזמת אישי ממשל וקציני צבא ערבים . למן אביב 1954 הפעילו המצרים בגבול הדרומי את הפדאיון, יחידות קטנות שביצעו מעשי רצח וחבלה בתחומי ישראל, והגבירו את פעילותן לאחר פשיטת צה"ל ברצועת עזה בראשית 1955 . ככלל, במשך העשור אירעו מעשי ההרג והחבלה בהיקפים פחותים בהשוואה לפגיעה ברכוש, אבל הם הפכו את תופעת ההסתננות לבעיה הצבאית והמדינית הראשונה במעלה של ישראל, שהיה בה גם היבט סמלי, הגדרת תחומי הבית . מצב זה בגבולות אף שימש קָזוּס בֶּלי ( עילה למלחמה ) — היא מלחמת סיני — באוקטובר ,1956 כך שבתודעת הציבור הוא הפחית ממשקלם של אינטרסים בין-לאומיים באזור, שנבעו מחבירה זמנית של ישראל, בריטניה וצרפת, שעָיינו את מצרים בהנהגתו של ג׳מאל עבד אל-נאצר . 5 וגם לאחר מלחמת סיני לא פסקו ההסתננויות, בעיקר מירדן ומסורי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב