62 צנע בארצנו הקטנה : המשפט במישור הכלכלי ההיסטוריה מלמדת שחששו של יוסף היה מוצדק . תכנית הצנע, שאומצה רשמית על ידי הממשלה באפריל 1949 והכתיבה מדיניות של קיצוב במצרכים ובחומרי גלם, אמנם זכתה בתחילה לאמון הציבור והביאה לשיתוף פעולה, אך מקץ כמה חודשים עייפו הישראלים, מאסו במחסור, והתופעה העבריינית של השוק השחור הלכה והתרחבה . מוצרים רבים — מזון, ביגוד, נעליים, חומרי בניין, תרופות וכרטיסי קולנוע — נמכרו בשוק השחור . רוב האזרחים לקחו בו חלק וקנו מתחת לדלפק בחנויות המכולת בבעלות סוחרים נורמטיביים למראה, וגם מספסרים שהציעו את מרכולתם ברחובות, לפעמים במקומות קבועים וידועים . היו שעסקו בהברחת מצרכים, ויצרנים זייפו את הכמויות והמידות של חומרי גלם . בזיכרונותיו הסביר יוסף כיצד הגיעו מוצרים שונים אל השוק השחור : יצרני נעליים שינו את סגנונות הנעליים כדי למקסם את כמות העור שהוקצבה להם ולשלוח את שאריות העור לשוק השחור ; יצרני מזון חסכו בסוכר ומכרו את הסוכר העודף, או השתמשו בו למוצרים נוספים ; החלב נמהל במים ; אופים הורידו את מחיר הלחם לפי צו המשרד, ובה בשעה הפחיתו גם את משקלו . 5 הסכנה שבהידרדרות המ...
אל הספר