129 ברוכים הבאים לסרט 'מי הרג את במבי' יכול להיאחז יותר במערכות חייו ומאבד עקב כך גם את חנות התקליטים שלו . בקריאתו הנואשת הוא זועק : "מה הבעיה איתכם אנשים ? לא מסוגלים להבחין בגאונות כשהיא שם ? " . במופע הסיום, כשהנוער של בלפסט ממלא ללא תשלום את האולם הגדול ביותר בעיר, הוא שואג : "כשזה מגיע לפאנק - לניו יורק יש תספורות, ללונדון את המכנסיים ולבלפסט את הקצב [ . . . ] זו לא חנות תקליטים [ . . . ] זו לא חברת תקליטים [ . . . ] זו דרך חיים" . העולם המוזיקלי של הפאנק-רוק בבלפסט לא הגיח מתעשיית המוזיקה, אלא היה עדות למהפכה שקטה ופנימית של צעירים . "הפאנק, הילדים האלה הם לא האיום של בלפסט אלא הפתרון שלה", זועק הולי, וכשטכנאי האולפן מסרב לבקשתו להקליט בתשלום זעום, הוא שואל אותו : "ומתי האכלת לאחרונה את נשמת הרוקנרול שלך ? " . הטראומה כנוכחות מעודדת צמיחה לאחר שסקרנו את כל מקרי המחקר, עולה השאלה, מהו, בעצם, התהליך שמאפשר גאולה מן הביבים והתחדשות מתוך הכאוס ? אנטואן ארטו ניסח הבנה עמוקה על אודות תיאטרון האכזריות, אך היא נכונה, כנראה, עבור כל זירה בשדה האמנותי שיש בכוחה להשפיע על תפיסותיהם של בני ...
אל הספר