העיקרון השמיני: מותנו הוא עובדה שעלינו לקבל לנוכח היעדרם של אלוהים, נפש וחיי נצח

הע יקרון השמיני׀ 05 1 תמונת העולם המצטיירת משבעת הפרקים הקודמים, ומגיעה לשיאה בשלושת הפרקים הבאים, היא תמונת עולם שלפיה אין אנו אלא בעל חיים אחד מרבים, שנוצר והתפתח כמותם, דומה להם מאוד במאפייניו הגנטיים וההתנהגותיים, ומיד יתברר שגם ימות כמותם . תמונת עולם זו קשה מאוד לקבַָלה, ומשחר ימי התרבות האנושית הועמדו כנגדה גישות אדירות ממדים המציירות תמונות אחרות לחלוטין : העולם נברא מתוך כוונת מכוון על ידי אל או אלים, האדם הוא נזר הבריאה, בנוי בצלם אלוהים, או נושא בתוכו ניצוץ אלוהי, וצפוי לו סוג של קיום אחרי המוות . הדתות המונותאיסטיות מציעות סוג מסוים של חיים אחרי המוות ( תחיית מתים, גן עדן וגיהינום ) , ודתות ואמונות אחרות, במזרח, מציעות סוג אחר של קיום אחרי המוות בדמות הישארות הנפש וגלגול נשמות . הצורך הפסיכולוגי והחברתי העצום באמונות אלה ברור מאליו, אך כדי להמשיך ולהציג את תפיסת העולם המוצגת כאן, על בסיס המדע ובעיקר על ענפיה של הביולוגיה, יש צורך לבדוק את תוקף האמת של ההנחות הגדולות של קיום האל וקיום הנפש . בשני פרקים שהופיעו ב"החיים, האהבה המוות" דנתי באופן נרחב, כמיטב המסורת הפילוסופית, ב...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור