250 | נטע כהן בלום בדרך זו, כשאנחנו מצמיחים את הילד שלנו, נוכל להגיע לעומקים חדשים באישיות שלנו ולצמוח בעצמנו, כי ילדים הם מורי הדרך הטובים בעולם . אני מקווה שהצלחתי, ולו במעט, לחשוף אתכם לנקודת מבט אחרת על אתגרי ההורות ועל התמודדות עם ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר . תודה שהקדשתם מזמנכם לקרוא את המסרים שכל כך חשוב לי להפיץ . אני מאחלת לכם לגדל את ילדיכם בהרבה אהבה, אמפתיה ואחריות, ובעיקר אני מאחלת לכם להיות שלמים עם עצמכם בדרך . אסיים במילות השיר "מחכה" שכתבה ריטה, שמתאר בצורה כל כך מדויקת את המסע הפרטי שלי : "יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש, משהו ישתנה משהו יירגע בנו, משהו ייגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד זה יבוא בטוח בעצמו כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו וזה יבוא, אתה תראה הידיים הקפוצות יתארכו הורות בהפרעה | 251 והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל זה יבוא, כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו זה יבוא כשלא הכול יטלטל אותנו ולא הכול יכה ומה שייפתח לנו - מחכה" תודה על הזכות שנתתם לי להעביר את התובנות שלי הלאה .
אל הספר