דורון רובין 134 אותה עוד מאז שהיה מפקד המפח"ש . גם הוא תמך בה, אלא שהוא חיפש מישהו שייטול על עצמו לצלוח את ההתנגדויות הצפויות ולקדם אותה . במובן הזה שיחקתי לידיו . ביקשתי : "תן לי אור ירוק, אני הולך על זה . " "יש לך . לך על זה . " לי היה ברור מה מקור ההתנגדויות לתוכנית, וכן מה יהיה המחיר שאשלם אם אתעקש על קידומה . ההתנגדויות לא היו בהכרח אישיות או אינטרסנטיות . אלו היו התנגדויות שמאפיינות ארגונים גדולים ושמרניים, כשאתה בא ומטלטל אותם . מדובר בשינויים תפיסתיים, לא קוסמטיים . עם קוסמטיקה אין לארגונים גדולים שום בעיה, להפך — הם בעד רענון מדי פעם בפעם, בתנאי שהסירה לא תטולטל . ותוכנית ''פו״ם-ברק' נועדה לטלטל . היא הזמינה את המטולטלים לנבור : 'מה לא היה בסדר עד כה ? למה בעצם צריך לשנות ? במה אנחנו לא מספיק מקצועיים ? ' תוכנית 'פו״ם-ברק' התבססה כאמור על הנחת היסוד שתוכני פו״ם אינם רלבנטיים, כלומר אינם מתאימים להכשרת מפקדי צה"ל בצורה המיטבית לשדה הקרב . רוב אלופי המטכ"ל, רוב הקצונה הבכירה בצה"ל — כולם עברו בפו״ם, ואף אחד לא חש מעודו כי השכילו והחכימו פחות מהנדרש . התוכנית ערערה אם כך על כל מה...
אל הספר