מכפרת המקדש לכפרת הקהל 306 לפולמוסים בין הפרושים לצדוקים בשלהי בית שני המשנה אינה מעוניינת להדגיש עניין זה והיא מתארת את המקדש כמקום המתנהל כראוי . כמו כן, ובהמשך לכך, ראינו שבהקשרים שונים לאורך המסכת סיפורים או טקסים היכולים להעיב על הנעשה במקדש, מרוככים במשנה העושה אידאליזציה למתחרש במקדש . כל זה לעומת התוספתא החושפת את המורכבות בהתנהלות של המקדש . כך גם ביחס לטענתי לאורך החיבור שבמקומות שונים ניתן לראות שהמשנה מרחיקה ממדים מיסטיים הקשורים להתגלות האל אל מול הכהן והעם, ובהשוואה למקורות אחרים המדגישים פן זה . אין מדובר רק על מה שהמשנה לא מוסרת, דבר שיכול להיות מוסבר באופייה הטקסי-הלכתי של המשנה, אלא לדברים שהמשנה כן עוסקת בהם אך בוחרת לתארם באופן שונה ממקורות אחרים . וכך, לדוגמה, בפרק השישי הראיתי שהמשנה מתאמצת להרחיק כל ממד התגלותי ומיסטי מתיאור כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים : תפילת הכהן הגדול נערכת רק מחוץ לקודש הקודשים ובקצרה, והמשנה כלל לא מוסרת את תוכנה של התפילה . הניסיון של המשנה להמעיט בחשיבותה של תפילה זו בולט לאור מקורות רבים, קדם תנאיים ותנאיים, המתארים התגלויות מיסטיות ות...
אל הספר