71 פרק שביעי : השעיר לעזאזל 71 דידכאיות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהיגיע שעיר למדבר . אמ׳ ר׳ יהודה : והלא סימן גדול היה להם שלושת מילים מירושלים ועד בית חדורו, הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהיגיע שעיר למדבר . תנא קמא ורבי יהודה מסכימים שהכהן אינו יכול להמשיך את העבודה עד שהשעיר יגיע למדבר, אולם לא מופיעה כאן דרישה שהוא ייזרק מהצוק על מנת להמשיך את העבודה . זהו מקור נוסף המוכיח שגם במשנת התנאים ישנה משמעות הלכתית 140 כיצד יש להבין מקורות לעצם שילוחו של השעיר למדבר, כפשטות לשון הכתוב . אלו ? אפשר שיש לראות בהן שימור של תפיסת ההלכה הקדומה שהייתה קרובה יותר 141 ללשון המקרא ולא הזקיקה אלא את השילוח במדבר . בהקשר זה העירו חוקרים רבים לקשר בין ״בית חדרו״ המופיע בדבריו של רבי יהודה ובין ״המדבר אשר בדודאל״, אליו 14 בשני המקורות המדבר הקרוי בשם זה אינו זהה עם צוק נשלח עזזאל בספר חנוך א . 143 אולם נדמה שאין הכרח לראות כך את הדברים, ולא ברור ממנו משלחים את השעיר . ששיטותיהם של רבי יהודה ורבי יוסי הן שריד של ההלכה שלא הכירה את השילוח 144 גם רבי יהודה סובר שהשילוח כלל אינו מ...
אל הספר