3.2.2. וכבש עושין לו

מכפרת המקדש לכפרת הקהל 58 74 ואומנם, כפי שמעיר שם על השעיר עצמו שאת שערו תלשו וכך אף הכריע ליברמן . 75 כך עולה מהדברים המובאים באגרת בר ליברמן וכפי שציינו מספר חוקרים נוספים, נבא : וירקו כולכם ודקרוהו ותנו את הזהורית על ראשו סביב . וכך ישלח את המדבר . וכשיהא כן, יוליך הנושא את השעיר למדבר ויטול את הזהורית ויתננה על גבי שיח . יש כאן תיאור של התעללות בשעיר בדרכו אל המדבר . למעשה, לא רק שמקור זה מסייע בפירוש המשנה הוא גם מלמד על כך שתיאור ההתעללות המופיע במשנה הוא 76 על כל פנים, התנהגות זו כלפי השעיר ודאי מלמדת על הנחה פרי של מסורת קדומה . שהכפרה באמת תלויה בעצם השילוח של השעיר ושהעוונות שהועברו אליו מטמאים 77 לעומת זאת, עשיית הכבש יכולה ללמד ופוגעים בעם ולכן יש למהר ולסלקו . על התנגדות לתפיסה זו, המזהה באופן ריאלי בין חטאי העם ובין השעיר, והדברים מתקשרים אף להלכה המכשירה כל איש להוביל את השעיר . אם כך, הרי שהתיאור במשנה, בהנחה שתיאור עשיית הכבש משקף את ימי הבית, מלמד שההתנגדות לתפיסה זו הייתה קיימת כבר בימי הבית, בקרב קובעי המדיניות במקדש . יש לציין, אומנם, שעל אף שמלשון המשנה משמע שאכן ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן