17 פרק רביעי : עבודות הדם של קורבנות החטאת 17 לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁיוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּבָאֵשׁאֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת פִּרְשָׁם . ( כח ) וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹבַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה . על פי פסוקים אלו סדר העבודות, לאחר שילוח השעיר, הוא כדלהלן : 1 . כניסה אל אוהל מועד, רחיצה ולבישת בגדי הזהב . . הקרבת איל הכהן הגדול ואיל העם . . הקטרת חלב החטאת על המזבח . 4 . שרפת העור, הבשר והפרש של בשר החטאת מחוץ 180 לכך שהקטורת ושרפת החטאת נעשים בסוף העבודה, זמן רב למחנה . מילגרום העיר לאחר זריקת הדם, ותלה את זה בתפיסה המקראית לפיה הדם הוא זה שמחטא ומטהר . אולם מחבר מגילת המקדש סוטה מסדר זה, ועל פי התיאור של הקרבת השעיר שם 181 עולה שההקרבה כולה, כולל הזאות הדם ושרפת הקורבן, נעשו ברצף : ועשה לד [ מו כאשר עש ] ה לדם הפר אשר לו וכפר בו על כול עם הקהל . ואת חלבו ואת מנחת נסכו יקטיר על מזבח העולה ואת בשרו ואת עורו ואת פרשו ישרופו אצל פרו, חטאת הקהל הוא ויכפר בו על כול עם הקהל ונסלח להמה . מילגרום ( שם ) תלה שינוי זה בפרש...
אל הספר