3.2.3. השיקול החוץ טקסטואלי ויחסו למהלך הפרשני־טקסטואלי

מכפרת המקדש לכפרת הקהל 0 1 115 לאחר מכן גם במספר מקורות בספרות קומראן, כפי שהראה בהרחבה באומגרטן, וכאמור, כך הוא גם אצל פילון . באשר לתנאים, הווידוי והתשובה, כדרך הכפרה המרכזית ביום הכיפורים, החלו לתפוס מקום מרכזי במשנתם רק בשלבים מאוחרים . משנת כפורים ח מעמידה 116 וכבר העירו את התשובה כמרכיב כפרה משמעותי במקביל לקורבנות הכפרה, 117 שתפיסה זו התעצמה והתגבשה אצל התנאים לאחר החורבן . כחלק ממגמה חוקרים 118 מציינת לחובת היחיד להתוודות מספר פעמים במהלך יום הכיפורים . זו התוספתא כמו כן, הווידוי תופס מקום מרכזי במשנתם של התנאים גם בתחומים נוספים . בספרי 1 1 משנת סנהדרין ו, ג 0 1 דרשו שכל קורבן חטאת זקוק לווידוי . 119 ובספרי זוטאבמדבר מתארת את הליך הסקילה ואומרת ״רחוק מבית סקילה עשר אמות אומ׳ לו היתוודה שכן דרך המומתים המתוודים שכל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא״ . המשנה מניחה שכל החייב מיתת בית דין צריך להתוודות . במקורות אחרים מופיע שכל אדם לפני 1 1 ויש מהתנאים שדרשו חובת וידוי על כל עבירה שאדם עבר . מיתתו צריך להתוודות מה שכתבנו על כך לעיל עמ׳ 99 . למעשה, כפי שציין ויינפלד, המפנה, תפיסה זו מופי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן