91 פרק שני : טבילות וקידושים 91 כעבודה העומדת לעצמה ודורשת התקדשות מיוחדת לקראתה . לעומת זאת, פשרו של הקידוש לפני כל טבילה, סביב פשיטת הבגדים, פחות ברור . כפי שראינו, ישנו הבדל משמעותי בין מסורת המשנה במרבית כת״י של המשנה, המייצגים את נוסח ארץ ישראל, לבין זו שעמדה לפני אמוראים בבבל : לפי המסורת הראשונה גם סביב פשיטת בגדי החול בתחילת היום היה הכהן הגדול מקדש ידיו ורגליו, בעוד לפי המסורת המשתקפת בסוגיות הבבלי, המשנה לא הכירה קידוש במקום זה . כפי שהוכחתי למעשה המסורת הבבלית משתקפת גם במקורות ארץ ישראליים ויש לראות בה מסורת מקבילה של המשנה שהתהלכה בארץ ישראל . בנוסף, טענתי כי דווקא מסורת זו מסבירה טוב יותר את משמעות קידוש הידיים והרגליים סביב פשיטת הבגדים, ויש לראות בה את המסורת המקורית של המשנה : מספר מקורות מימי הבית מלמדים על הצורך לקדש ידיים ורגליים לא רק לקראת עבודה אלא גם בסיום עבודה . לאור זאת מובן מדוע הכהן מקדש ידיו ורגליו בכל פעם שהוא פושט את בגדיו, שהרי פשיטת הבגדים מסמלת סיום של עבודה תחומה . כמו כן מובן מדוע לא היה קידוש שכזה לאחר פשיטת בגדי החול בתחילת היום . באשר למסורת המשת...
אל הספר