6.4. הדרשות בספרא

87 פרק שני : טבילות וקידושים 87 118 שלפחות לגבי 117 יש לציין אומנם, שמהמשנה מוכחפסוק כד, ״ולבש את בגדיו״ . הקידוש שלאחר הטבילה, מוסכם הן על רבי מאיר והן על חכמים שהקידוש הוא לאחר הלבישה, ולא כסדר שעולה כאן בדרשה . אכן נראה שהדרשה פחות מתמקדת בסדר הדברים אלא בעצם הטענה שיש קשר בין רחיצת ידיים ורגליים ללבישה . אותו דבר יש לומר לגבי שיטת חכמים הסוברים שבקידוש שלפני הטבילה, סביב פשיטת הבגדים, קודם מקדשים ואחרי כן פושטים . גם במקרה זה יש לומר שהדרשה אינה קובעת את הסדר המדויק של הקידושים אלא את עצם קיומם והיא אינה מכריעה, אם כן, כשיטת רבי מאיר . מה משמעות הקידוש לפי דרשה זו ? מצד אחד, הלשון ׳שני קידוש ידיים ורגליים על כל טבילה׳ יכולה ללמד שיש כאן מעין סדר התקדשות של : קידוש – טבילה – קידוש כהכנה לשלב הבא . אם כך הרי שזה מחזק את העולה מהמסורת הארץ ישראלית הבאה לידי ביטוי בכת״י של המשנה, באשר לשאלת הקידוש לפני הטבילה הראשונה . אולם מצד שני, רבי לומד את הצורך בשני הקידושים מהצמדת המילה ״ורחץ״ הן לפשיטת הבגדים והן ללבישת הבגדים, ומשמע שלכל קידוש מטרה אחרת : אחד ׳לשעבר׳ ואחד ׳להבא׳ . אכן, יש מקום...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן