2. השאלה ההיסטורית שבתיאורי המשנה

מכפרת המקדש לכפרת הקהל 51 כבר הציע 50 ברויארעל הנחה זו ערערו בעשרות השנים האחרונות מספר חוקרים : שתיאורי הטקסים במשנה המשמשים בזמן בינוני, ״המשווה לו צביון של קביעת 5 התנסחו לאחר חורבן הבית לאחר שכלו עדי ראייה מן העולם . ואומנם, הלכה״, 5 טענו ביחס למספר משניות תיאוריות בלשון בינוני שאין לראות בהן עדות חוקרים היסטורית אלא תיאור של המציאות כפי שהיא ראויה להיות, כאשר התיאור בנוי על 54 חוקרים בסיס דרשות פסוקים, שיקולים אידאולוגיים ורסיסים של מסורות קדומות . אלבק, מועד, עמ׳ 15 - 16 ; אדרת, מחורבן, עמ׳ 47 ; פינקלשטין, ספרא, עמ׳ ושם עמ׳ 7 - 8 ; גילת, ראב״ה, עמ׳ 186 - 191 . הנחה זו אף הביאה את גילת להסביר שגם מחלוקות בין התנאים באשר לסדרי העבודה, הן פרי של מסורות שונות מימי הבית . דוגמה לכך ראו להלן עמ׳ ,141 הערה 65 . 50 שאלת המהימנות של מקורות חז״ל כמקורות היסטוריים בכלל וכעדות על שהתרחש בימי הבית בפרט, נתונה במחלוקת בין החוקרים . ניוזנר ברבים ממחקריו ( ראו, לדוגמה, ניוזנר, מקורות רבניים ) שלל לחלוטין את האפשרות ללמוד היסטוריה ממקורות חכמים בשל טענתו העקרונית על ׳מגדל השן׳ האקדמי בו חיו חכמים...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן