יט. סעדיה גאון – בלשן מחדש

2 2 | שער חמישי : פרקי רס״ג ואף דונש בתשובותיו על רס״ג ( בין שהיה מהם בין שקיבל מהם את עיקרי תורתם ) 6 ) אָצל הוא אותו דונש בן-לברט שהשיב על מנחם, בין שנתחלף בו ושמו אל נכון אדֹניה מרוחו עליו . משום כך עדיין נזכרים כל אלה כחכמי הלשון ופרנסיה . לא כן מי שקדמו להם – רב סעדיה גאון ור׳ יהודה בן-קורייש בין הרבניים, ודוד בן-אברהם אלפאסי ומרעיו הקראים . הללו נשתקעו בתהום הנשייה ולא נודעו ספריהם בלשון ובדקדוק . תאמר על שום שכתובים ערבית היו ולא ניתרגמו ? היא הנותנת – לא ניתרגמו על שום שלא נחשבו כדאין להיתרגם . ויש להבין שכל אלה, קודמי חיוג׳, מילונאים היו, ואם לא מילונאים ממש – גישתם אל הלשון מילונאית ופרשנית הייתה, ועיקר עניינם הדקדוקי במִבניהן של מילות הלשון ומקומן במילון היה . כך כולם : יהודה בן-קורייש ודוד בן-אברהם ומנחם ודונש המשׂיג עליו ואף תלמידיהם שהשׂיגו זה על זה . ב . ייחודו של רב סעדיה גאון כנגד כל אלה עומד בייחודו רב סעדיה גאון ( להלן : רס״ג ) . גם הוא כתב מילון, ׳האגרון – 7 המילון הראשון בלשון כתאב אצול אלשער אלעבראני׳ ( ספר יסודות השיר העברי ) , העברית, שאולי לא נחשב כערכו בעיני ה...  אל הספר